אוטומציות CRM שמחברות בין שיווק, מכירות ושירות לקוחות

תוכן עניינים

יש לקוחות שמרגישים את הבלגן של הארגון עוד לפני שמישהו אמר להם שיש בלגן.

הם משאירים פרטים באתר ומקבלים אחרי יומיים שיחה מאיש מכירות שלא יודע איזה טופס הם מילאו. הם מדברים עם נציג, מסבירים מה הם צריכים, ואז מקבלים מייל שיווקי שלא קשור אליהם בכלל. אחר כך, אם הם כבר הפכו ללקוחות, הם פונים לשירות וצריכים להתחיל את הסיפור מהתחלה.

מהצד של החברה זה נראה כמו כמה תקלות קטנות. ליד שלא עבר בזמן. שדה שלא עודכן. מייל אוטומטי שנשלח לקהל הלא נכון. קריאת שירות שלא התחברה להיסטוריית המכירה.

מהצד של הלקוח זה מרגיש פשוט: החברה לא מסונכרנת.

בדיוק כאן אוטומציות CRM יכולות לעשות שינוי אמיתי. לא בתור שכבת קוסמטיקה ולא בתור “עוד מערכת”, אלא בתור דרך לגרום לשיווק, מכירות ושירות לעבוד על אותו רצף מידע.

השיווק לא אמור לזרוק לידים מעבר לגדר

בלא מעט חברות, השיווק עושה את העבודה שלו: קמפיינים, טפסים, דפי נחיתה, תוכן, ניוזלטרים. נכנסים לידים. יש תנועה. על הנייר הכול נראה פעיל.

אבל אז מגיע החלק הפחות יפה: הלידים עוברים למכירות בלי מספיק הקשר.

איש המכירות רואה שם, טלפון ואולי מקור פנייה. הוא לא תמיד יודע איזה עמוד עניין את הלקוח, איזה תוכן הוא קרא, האם הוא כבר פנה בעבר, ומה גרם לו להשאיר פרטים דווקא עכשיו.

זה הבדל גדול. ליד שהוריד מדריך כללי לא דומה לליד שחזר שלוש פעמים לעמוד תמחור. מי שביקש שיחה על שירות מסוים לא צריך לקבל שיחת מכירה כללית כאילו הוא עוד שם אנונימי ברשימה.

אוטומציה נכונה יכולה להעביר למכירות לא רק ליד, אלא סיפור קצר: מאיפה הוא הגיע, מה עניין אותו, מה רמת הבשלות שלו, והאם יש סיבה לטפל בו מהר.

לא צריך להפוך את זה למנגנון מסובך מדי. לפעמים מספיקים כמה כללים חכמים: טופס מסוים פותח ליד עם תיוג מתאים, ביקור חוזר בעמוד מרכזי מעלה עדיפות, לקוח קיים לא נכנס לקמפיין שמיועד למתעניינים חדשים, וליד שלא טופל בזמן מקפיץ התראה.

זה לא מחליף חשיבה שיווקית. זה מונע מהעבודה השיווקית ללכת לאיבוד ברגע שהיא עוברת למחלקה הבאה.

במכירות, רוב הנפילות הן לא בדרמה הגדולה

אנשי מכירות לא מפסידים עסקאות רק בגלל מחיר או מתחרים. הרבה פעמים העסקה נחלשת בגלל דברים קטנים בהרבה.

חזרו ללקוח מאוחר. לא שלחו את הסיכום שהובטח. לא פתחו משימת המשך. לא ראו שללקוח כבר הייתה פנייה קודמת. לא ידעו שהוא קיבל מסר אחר מהשיווק.

אלה לא טעויות שמופיעות בדוח ככישלון גדול. הן פשוט שוחקות את ההזדמנות.

כאן CRM טוב, עם אוטומציות נכונות, צריך להוריד עומס מהצוות. ליד שמגיע מהשיווק יכול להיות מוקצה אוטומטית לפי תחום, אזור, גודל חברה או זמינות. אחרי שיחה אפשר לפתוח משימת פולואפ. אחרי שליחת הצעה אפשר ליצור תזכורת. אם הזדמנות תקועה יותר מדי זמן בשלב מסוים, מנהל המכירות יכול לקבל סימון.

הנקודה היא לא לנהל את איש המכירות עם עוד משימות מיותרות. להפך. המטרה היא שלא יצטרך להחזיק הכול בראש.

כשאיש מכירות נכנס לשיחה ורואה את ההיסטוריה הנכונה, הוא נשמע חד יותר. כשהוא יודע מה הלקוח כבר קיבל מהשיווק, הוא לא חוזר על מסרים מיותרים. כשהמערכת מזכירה לו בזמן, הפולואפ מרגיש מקצועי ולא מאולץ.

השירות משלם על חורים שנוצרו קודם

שירות לקוחות הוא המקום שבו הרבה בעיות ישנות מתגלות.

אם המכירה הבטיחה משהו שלא תועד, השירות יגלה את זה מול לקוח עצבני. אם הלקוח נכנס בלי מידע מסודר, הנציג יצטרך לשאול שוב שאלות שכבר נשאלו. אם אין חיבור בין פניות שירות להזדמנויות מכירה, הארגון עלול לפספס גם סיכון נטישה וגם הזדמנות להרחבה.

לקוח לא חושב במונחים של מחלקות. מבחינתו, הוא דיבר עם אותה חברה. לכן משפט כמו “זה היה מול המכירות, אני לא רואה את זה כאן” נשמע רע, גם אם הוא נכון טכנית.

אוטומציות CRM יכולות לעזור לשירות לקבל תמונה מלאה יותר: היסטוריית רכישה, הבטחות מהתהליך המסחרי, אנשי קשר, רמת שירות, פניות קודמות, משימות פתוחות והתראות על לקוחות רגישים.

אפשר גם לבנות פעולות פשוטות סביב זה. לקוח חשוב שפתח קריאה דחופה יקבל עדיפות. קריאה שחוזרת על עצמה כמה פעמים תסומן לבדיקה. לקוח עם ירידה בפעילות יקפיץ התראה למנהל תיק. אחרי סגירת פנייה אפשר לשלוח בקשת משוב, אבל רק אם זה מתאים ולא בצורה שמציקה ללקוח.

שירות טוב לא נוצר מאוטומציה בלבד. אבל שירות בלי מידע מסודר מתחיל את השיחה בפיגור.

החיבור בין המחלקות הוא הסיפור האמיתי

קל לדבר על אוטומציה בשיווק, אוטומציה במכירות ואוטומציה בשירות כאילו אלה שלושה פרויקטים נפרדים. בפועל, הערך הגדול נמצא דווקא במעברים ביניהם.

מה קורה ברגע שליד הופך להזדמנות? מה עובר מהמכירות לשירות אחרי סגירה? מי יודע שלקוח פתח שלוש קריאות בחודש האחרון לפני שמציעים לו הרחבה? האם השיווק מפסיק לשלוח מסרים לא רלוונטיים ללקוח שכבר נמצא בתהליך מכירה?

אלה המקומות שבהם הלקוח מרגיש אם הארגון מחובר או לא.

דוגמה פשוטה: לקוח השאיר פרטים אחרי שקרא עמוד על שירות מסוים. המערכת פותחת ליד, מתייגת את תחום העניין, ומעבירה אותו לאיש מכירות מתאים. אחרי השיחה, נפתחת הזדמנות עם סיכום קצר ומשימת המשך. אם העסקה נסגרת, השירות מקבל את פרטי ההתחייבויות וההקשר. אם בהמשך הלקוח פותח קריאת שירות חריגה, מנהל התיק מקבל התראה לפני שיחת חידוש.

אין כאן קסם. יש רצף.

וזה בדיוק מה שחסר בהרבה ארגונים: לא עוד כלי, אלא רצף עבודה שלא נשבר בכל מעבר בין אנשים.

איפה כדאי להתחיל בלי להסתבך

הטעות הנפוצה היא לנסות לאטום הכול בבת אחת. זה כמעט תמיד נהיה כבד מדי: יותר מדי חוקים, יותר מדי חריגים, יותר מדי אנשים שמאבדים אמון במערכת.

עדיף לבחור תהליך אחד שכואב באמת.

אפשר להתחיל מטיפול בלידים חדשים. או מפולואפ אחרי הצעת מחיר. או ממעבר לקוח ממכירות לשירות. או מזיהוי לקוחות בסיכון לפי פניות שירות. העיקר לבחור מקום שבו יש חיכוך שחוזר על עצמו ולא רק רעיון שנשמע טוב בישיבה.

אחרי שבוחרים תהליך, ממפים אותו כמו שהוא באמת קורה. לא לפי מה שכתוב בנוהל. מי מקבל את המידע, איפה הוא נתקע, איזה שדות לא מתעדכנים, איזה הודעות עוברות בוואטסאפ, ואיפה לקוח מחכה כי אף אחד לא בטוח מי אחראי.

רק אז בונים אוטומציה.

וגם אז, עדיף להתחיל קטן. כלל אחד או שניים שעובדים טוב עדיפים על מערך גדול שאף אחד לא מבין. כשהצוות רואה שזה באמת חוסך זמן ולא רק מוסיף בירוקרטיה, הרבה יותר קל להרחיב.

מה לא כדאי לאטום

לא כל פעולה צריכה להפוך לאוטומטית.

שיחה רגישה עם לקוח, טיפול בהתנגדות מורכבת, החלטת מחיר חריגה או מצב שבו צריך להפעיל שיקול דעת עסקי, כל אלה צריכים להישאר אצל אנשים. אוטומציה יכולה להכין מידע, לפתוח משימה, להתריע, לסכם או להציע פעולה. היא לא צריכה למחוק את המקום שבו נדרש ניסיון אנושי.

הקו הנכון עובר בדרך כלל בין עבודה שחוזרת על עצמה לבין החלטה שדורשת הבנה.

עדכונים, תזכורות, ניתובים, תיעודים, סנכרון בין מערכות ודוחות בסיסיים מתאימים מאוד לאוטומציה. שיחה שבה צריך להבין מה הלקוח לא אומר בקול, פחות.

בסוף, CRM טוב אמור לגרום לארגון להישמע כמו גוף אחד

הלקוח לא צריך לדעת שהשיווק עובד במערכת אחת, המכירות באחרת והשירות פותח קריאות במקום שלישי. הוא צריך להרגיש שהחברה זוכרת אותו, מבינה את ההקשר, וממשיכה את השיחה מהמקום שבו היא נעצרה.

זה לא קורה רק כי קונים CRM. זה קורה כשבונים תהליכים שמחברים בין המחלקות, ומפעילים אוטומציות במקומות שבהם מידע נופל, משימות נשכחות או לקוחות נתקעים.

אוטומציות CRM טובות לא הופכות את הארגון לרובוטי. הן מורידות רעש מהעבודה, כדי שאנשים יוכלו להיות מדויקים יותר מול הלקוח.

וזה ההבדל בין מערכת שמחזיקה נתונים לבין מערכת שבאמת עוזרת לארגון לעבוד.

להמשך קריאה